גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
כיתבו את האימייל שלכם לצורך שחזור הסיסמה
עגלת קניות
שם
מחיר
כמות
מחק
אשר ושלם

סוגי דגים לאקווריום מים מתוקים

מדגי זהב ועד כרישים – הקרפיונאים

אפילו כשמדובר בדג הזהב המפורסם, ניתן כיום למצוא לפחות 100 סוגים שונים שלו הן באקווריומים והן בבריכות נוי. רובם סתגלנים (למרות שחלקם דורש חימום למים) אך כולם דורשים אקווריומים גדולים עם מערכות סינון עוצמתיות, כך שגיגיות כמו בסרטים הם פשוט התעללות. כנ"ל לגבי הקוי, שהוא סוג מבויית של קרפיון עם צבעים מרהיבים שלעיתים מעלים את שוויו לאלפי דולרים. גודלו מגיע ליותר מ 50 ס"מ ועדיף לגדלו בבריכות נוי או אקווריומים ענקיים בלבד.

באותה משפחה ניתן למצוא גם את הברבוסים, אשר כוללים שלל זנים החל מהשרי ברב הפצפון ועד לברבוס המקונג שאורכו מגיע ל 3 מטר. רוב הברבוסים הם דגי להקה פעילים מאוד אך חלקם, כמו הסומטרה והשוונפלד, ידועים כדגים אגרסיביים ולכן חשוב לבדוק מראש מהו מזגו וגודלו הסופי של הזן הספציפי שרציתם. כל זה נכון גם לגבי קרוביהם, כרישי המים המתוקים, אשר קיבלו את שמם בגלל מבנה הגוף דמוי הטורפדו וסנפיר הגב המשולש והזקור.

עוד קרובי משפחה שנכללים בקבוצה זו הם אוכלי האצות הסיאמיים, השועל המעופף, השמרלה והעגלסת (דג הדוקטור), אך אלו מעדיפים יותר מזון צמחי מהברבוסים והכרישים. קרובי משפחה מעט רחוקים יותר הם הבוטיות והלואצ'ים (בינונים) אשר נבדלים בכך שהם שוכני קרקעית מובהקים עם פה הפונה כלפי מטה. גם פה בדיוק כמו עם הברבוסים קיימים שלל זנים שונים כאשר לכל אחד מזג, גודל ודרישות משלו.

עוד שני סוגים נפוצים של דגי אקווריום מים מתוקים שנכללים בקבוצה זו הם הדניו (זברות) והרסבורות. שניהם כוללים דגי להקה קטנים ובינוניים בעלי מזג רגוע שמשתלבים היטב עם דגים אחרים בגודלם. הדניו מבלים את רוב זמנם קרוב לפני שטח המים אך לעיתים שוחים גם במרכז האקווריום היכן שלרוב ניתן למצוא את הרסבורות אשר תופסות לא מעט תשומת לב בזכות צבעיהן.


דגי זהב

מטטרות ועד פיראנות – החריטיים

טטרות הן דגים אשר מזכירים מאוד את הרסבורות אך לעומתם באים מהאמזונס או מערב אפריקה ולא ממזרח אפריקה או מאסיה. וכפי שמוצאם האקזוטי מרמז, לרוב מדובר בדגי להקה צבעוניים ותופסי תשומת לב. כיוון שקיימים מאות אם לא אלפי זנים של טטרות, קשה להכלילם לפי גודל ומזג ולכן כדאי מאוד לבדוק לעומק את הזן שאתם מעוניינים בו. לצד הטטרות ניתן גם למצוא את העפרונונים אשר נבדלים במבנה גוף דקיק ואף מוארך וגם ברגישות גבוהה יותר לתנאי המים. קיימים גם כמה זנים גדולים יחסית שקרובים לעפרונונים כמו הפרוכילודוס והלפורינוס, ואלו לא רגישים לתנאי המים אך גודלם ומזגם הפעיל מחייבים אקווריומים גדולים מאוד.

לקבוצה זו יש גם נציגים הרבה יותר מוכרים ומעוררי אימה – הפיראנות. באופן מפתיע, באקווריום הן לרוב מתנהגות פחות כמו מפלצות אימתניות ויותר כמו טטרות גדולות במיוחד שממש אוהבות לחיות בלהקה ונבהלות בקלות מכל תזוזה. מכירתן של הפיראנות בארץ נאסרה לפי חוק בגלל שכמה מצאו את עצמן בכינרת, אך כמה מקרובי משפחתן הצמחונים הפכו עם השנים לדגי אקווריום פופולאריים במיוחד. ביניהם ניתן לכלול את הסילבר דולר, הרד הוק ונציגים אחרים של הסוגים מטיניס ומילאוס. כל הזנים הללו דורשים לא מעט מרחב שחייה וחלקם מגיע לגדלים מרשימים, אך מבחינת התנהגות מדובר בטטרות להקה טיפוסיות. רק אל תשימו אותם באקווריומי צמחיה. קרוב משפחה צמחוני נוסף שדורש גם הוא אקווריומים גדולים מאוד הוא הפאקו, אשר ממבט ראשון נראה כמו פיראנה ענקית עם שיניים כמו של בני אדם, אך למעשה אוהב לנשנש פירות, ירקות ואגוזים.

סוג דגים פחות מוכר והרבה פחות שגרתי ששייך לקבוצה זו הוא הגרזנונים אשר קיבלו את שמם בכלל צורתם המוזרה. דגי להקה קטנים ופעילים אלו ניחנים במזג רגוע ויסתדרו מצויין עם דגים אחרים בגודלם. הם מבלים את רוב זמנם קרוב לפני המים אך דורשים מכסה כיוון שאם יבהלו יש להם נטייה לקפוץ החוצה. מעבר למכסה לא תמצאו אצלם דרישות מיוחדות כיוון שמדובר בדגים סתגלנים יחסית אשר יהנו מרוב סוגי המזון ומתנאי אקווריום טיפוסיים.

 סוגי דגים לאקווריום מים מתוקים

מתהפכים ומנקים – השפמנונים

בדומה לקרפיונאים, השפמנוניים כוללים אלפי זנים מרחבי העולם בשלל גדלים הכל מסנטימטרים בודדים וכלה ביותר מ3 מטר. הם קיבלו את שמם מהשפם הבולט של רבים מהזנים רבל דווקא השפמנונים הכי נפוצים באקווריום, הפלקואים (וביניהם הדג מנקה), התפרסמו בזכות פה הדומה לכרית יניקה ולרוב לא ניחנים בשפם נראה לעין. דגים אלו, שמקורם בדרום ומרכז אמריקה, ניחנים לרוב בשיריון קשקשים ובצורת גוף פחוסה יחסית כיוון שהם מבלים את רוב זמנם בצמוד לקרקעית. קיימים מאות זני פלקואים בשלל גדלים ועם שלל תנאי גידול שונים, וזנים חדשים מתגלים כמעט מדי יום באמזונס כך שאם ברצונכם לגדל זן מסויים כדאי מאוד לחקור עליו מראש.

עוד סוג שפמנונים מרובה זנים מהאמזונס הוא הקורידורסים, דגי להקה אשר גודלם הקטן ביחד עם התנהגותם המצחיקה ומזגם הרגוע הפכו אותם לאחד הדגים האהובים בעולם עבור האקווריום הביתי. הנ"ל מכון גם לגבי הברוכיסים אשר נבדלים מהקורידורסים רק בגודלם. לבעלי אקווריומים ענקיים ניתן להמליץ גם על האוקסידורס או חתול המסור, שדומה מאוד לקורידורסים אך מגיע לגודל מפלצתי של 70 ס"מ. עוד סוג קרוב הוא הדיאנמות שנבדלות בגודלן הבינוני, בשפם ארוך יחסית ובנטייה לשחות בלהקות במרכז האקווריום במקום להיצמד לקרקעית. סוג אחר שדומה יחסית לדיאנמות אך נשאר צמוד לקרקעית הוא חתולי השוקולד והחתולים המדברים, דגים בינוניים ולא פעילים במיוחד שאוהבים גם הם את חברת בני מינם אך ניחנים בתיאבון בריא שכולל גם דגים קטנים.

קיימים גם שלל זנים אחרים של שפמנונים טורפים, ביניהם שפמנוני השוולנוז שנבדלים בפה ארוך ופחוס ובגדלים סופיים מרשימים של עד 60 ס"מ. קרוב משפחה אחר שלהם, שפמנון הזנב האדום, ניחן בצורת גוף קצת יותר סטנדרטית ועבה אך מגיע לגודל של מטר ודורש אקווריומים ענקיים. בצד האסיאטי של המפה ניתן למצוא מספר זנים שדומים מאוד לזנב האדום אך שוחים במרכז האקוווריום, וביניהם הדולפין וכריש הפארון. שפמנוני הדולפין הם דגי להקה פעילים וחברותיים יחסית אך יכולים לבלוע דגים קטנים מהם ומגיעים לגדלים  מרשימים של 30 ס"מ עד מטר. כרישי הפארון לעומתם לא אוהבים את חברת בני מינם ולעיתים יתקפו גם דיירי אקווריום אחרים, ושלא כמו הדולפין אוכל הכל אלו הם טורפים מובהקים וראבתניים שדורשים בחירה קפדנית של שאר דיירי האקווריום.

עוד סוג שפמנונים שאוהב לשחות לפעמים במרכז האקווריום הוא החתולים המתהפכים שמקורם באפריקה. הם נבדלים בשפם מסועף ועבה ובנטייה של מינים מסויימים לשחות עם הבטן למעלה. לרובם מזג רגוע יחסית אך הם לא אוהבים את חברת בני מינם. זן נפוץ נוסף הוא השפמנון קלריאס או בשמו השני החתול המתהלך. הוא ניחן במבנה גוף צלופחי ומראה של שפמנון טיפוסי, ומקבל את שמו עקב היכולות המרשימות של לנשום אויר ולזחול ליבשה בחיפוש אחר מקווי מים גדולים יותר. יכולות אלו הופכות אותו לאחד הדגים הסתגלנים והעמידים ביותר שניתן למצוא באקווריום הביתי. מומלץ לשכן זן גדול וטורף זה רק עם דגים גדולים אחרים באקווריומים עם מכסה כבד שימנע ממנו מלטייל על השטיח בסלון. בניגוד מושלם לחתול המתהלך עומד חתול הזכוכית הקטן והשקט אשר שוחה בלהקות במרכז האקווריום במקום להיצמד לקרקעית. הוא קיבל את שמו עקב גופו השקוף הייחודי שגורם לו לתפוס הרבה תשומת לב למרות גודלו הצנוע ושחייתו האיטית.

 IMG_7084_S_20200126102453.633.jpg

מהגופי ועד לחד שנתיים – הנאוייתיים

עוד דג מפורסם מאוד אשר מככב כבר לפחות 100 שנה באקווריומים הוא הגופי. דג קטן זה נוטה להפגין צבעים מרשימים והתנהגות משעשעת, אך הדבר שהפך אותו לכה פופולארי הוא היכולת שלו להשריץ דגיגונים חיים במקום להטיל ביצים. יכולת זו הקנתה לו ולקרוביו את השם משריצים (או משריצי חיים). בקבוצת המשריצים ניתן למצוא גם את המולים אשר נראים כמו הגופי אך יותר גדולים ממנו ולרוב ניחנים בצבע אחיד (שחור/לבן), את הסייפנים הצבעוניים שלזכריהם סנפיר גב בצורת חרב, ואת הפלטים שדומים מאוד לסייפנים אך קטנים יותר מהם. כל הדגים הללו ניחנים במזג שקט ורגוע ומעדיפים לחיות בקבוצות, וישתלבו מצויין עם דגים שקטים אחרים.

סוג פחות נפוץ מקבוצה זו הוא הקיליפיש (נאוויות), אשר ממבט ראשון נראים כמו משריצים אבל עם הצבעים המדהימים שלרוב רואים רק בדגי מים מלוחים. קיימים שלל זנים של קיליפיש אך רובם דגים קטנים, סתגלנים ושקטים יחסית למרות שיריבו לעיתים עם בני מינם. זנים אחרים לעומת זאת דיי תוקפניים ולכן חשוב לבדוק היטב מה מזגו של הזן שרציתם. בנוסף, חלק מהזנים הם דגים "חד שנתיים", אשר בטבע בוקעים ומטילים את ביציהם בעונה הגשומה אך מתים כאשר מקווי המים שלהם מתייבשים בקיץ. זנים אלו יכולים לחיות תקופה יותר ארוכה באקווריום, אך אריכות חייהם לא גבוהה במיוחד.

 

 IMG_6544_S_20200126103254.041.jpg

מהקרב ועד גן העדן – האנאבאסיים

בקבוצה זו ניתן למצוא את הזנים הצבעוניים, חכמים ומעניינים ביותר מדגי האקווריום.הנפוץ והמוכר ביותר מהדגים השייכים לקבוצה זו הוא דג הקרב הצבעוני והסתגלן אשר לעיתים קרובות מגדלים בגיגיות קטנטנות עקב יכולתו לשרוד בתנאים בהם רוב הדגים האחרים היו גוועים. אחת הסיבות לסתגלנותו הרבה היא היכולת לנשום אוירבמקום להסתמך על הזימים כמו שאר הדגים. קיימים סוגים שונים של דגי קרב אך רובם מוכרים רק לאספנים ורק דג הקרב המצוי נפוץ בחנויות. למרות שמו לרוב מדובר בדג שקט שלא יפגע בדגים אחרים למעט בני מינו. אם תנסו לשכן שני זכרים של דג קרב באותו אקווריום לעומת זאת, זה כמעט תמיד יסתיים באסון.

קרובי משפחה של הדג קרב שנהיו פופולאריים ונפוצים לא פחות ממנו הם הגורמים, אשר בדיוק כמוהו ניחנים ביכולת לנשום אויר ובסתגלנות גבוהה מהרגיל. גודלם נע בין 3 ס"מ ליותר מ60 ולמרות שרובם דיי רגועים קיימים גם זנים תוקפניים יחסית ולכן כדאי לבדוק היטב את הזן ששמתם עליו עין. עוד קרובי משפחה שאפילו יותר סתגלנים מדגי הקרב והגורמים הם המקרופודים או דגי גן העדן, אשר גודלם הבינוני הופך אותם לדגים קלים מאוד לגידול. אך למרות מעלותיהם, מדובר לרוב בדגים תוקפניים מאוד שקשה לשלב עם דגים אחרים האקווריום. עוד קרובי משפחה עם מזג בעייתי הם הקטנופומות או דגי העלה האפריקאיים, אשר מזונם האהוב הוא דגים אחרים. המיקרוקטנופומה (או הזברית החומה) לעומתם, היא דג דיי רגוע שישתלב היטב עם דגים שקטים אחרים.

 IMG_6565_S_20200126103654.807.jpg

מהשטן ועד לדיסקוס – האמנוניים

קרובי משפחה רחוקים של הגורמים ודגי הקרב הם הציקלידים, קבוצה בת מאות זנים שכוללת בתוכה את רוב הדגים הצבעוניים והנחשקים ביותר שניתן למצוא באקווריום מים מתוקים. הסוג הנפוץ ביותר באקווריום הוא הציקלידים הדרום אמריקאיים, ובראשם הסקלר שניחן בגוף ייחודי בצורת משולש. מדובר בדג שקט וסתגלן בגודל בינוני שיסתדר עם דגים אחרים כל עוד הם לא קטנים מדי, אך סנפיריו הארוכים לעיתים מושכים תשומת לב בלתי רצויה מדגים נשכנים. עוד קרוב משפחה  של הסקלר שגם ניחן בצורת גוף ייחודית הוא הדיסקוס, מלך האקווריום. המראה הייחודי והצבעים המרהיבים של דג גדול יחסית זה הפכו אותו לפופולארי במיוחד אך הדרישות הגבוהות שלו לתנאי מים ביחד עם מחירו הלא זול הופכים אותו לבלתי הולם למתחילים.

קיימים שלל סוגים אחרים של ציקלידים דרום אמריקאיים, וביניהם הגאופגוסים ששמם מתפרש כ"אוכלי אדמה". דגים בינוניים עד גדולים אלו לרוב ניחנים במזג רגוע ומקבלים את שמם מנטייתם לסנן את המצע בחיפוש אחר חתיכות מזון ששקעו בו. האקרות לעומתם, נראות כמו ציקליד טיפוסי וחלקן (כמו הגרין טרור) בהחלט יכולות לגלות תוקפנות כלפי דיירים אחרים באקווריום. ולבסוף מגיעים דגים שהם טורפים מובהקים כמו האוסקר התוקפני שגודלו מגיע ל45 ס"מ, הפייק ציקלידים שדומים לברקודות הן במראה והן בהתנהגות והפיקוק באסים הענקיים שמגיעים לגדלים של יותר מ80 ס"מ.

אך אלו שבאמת אוהבים דגים גדולים ואימתניים יפסחו לרוב על הדרום אמריקאיים לטובת הציקלידים המרכז אמריקאיים המפלצתיים. חלקם, כמו האליוטי, הפה אש והציקליד זברה שניחנים בגודל בינוני ומזג רגוע יחסית יכולים אחרי דורות רבים באקווריום להשתלב אפילו בתור דגי קהילה רגילים. אחרים, כמו הג'ק דמפסי שנקרא על שם מתאגרף, ציקליד היגואר, ציקליד השטן, הטרימאק וציקליד הזאב נשמעים פחות כמו דגים ויותר כמו חברי כנופיה. דגים אלו שגודלם נע בין 30 ל60 ס"מ ידועים ביכולתם לחסל כל דג אחר באקווריום אם יתחשק להם ואפילו לתקוף את המגדל שלהם עם נשיכות כואבות שיכולות להביא גם לדימום. קיימות גם הכלאות מלאכותיות של ציקלידים מרכז אמריקאיים כמו הפלאוור הורן התוקפני והגדול וציקליד התוכי האדום אשר פחות תוקפני ממנו ויכול אף להשתלב עם דגים אחרים בגודלו.  

למרות צבעיהם המרהיבים של רוב הציקלידים האמריקאיים, דווקא הציקלידים האפריקאיים מפגינים את הצבעים הזוהרים ואת השחיה בכוכי שונית שלרוב ניתן לראות רק בריפים של מים מלוחים. הנפוצים שבהם באים מאגם מלאווי ומתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה היא דגי המבונה כמו הדמסוני והקורליוס שלרוב שוחים בצמוד לסלעים וניזונים מאצות. רוב דגי המבונה מגיעים לגדלים של 8 עד 20 ס"מ וניחנים במזג תוקפני עד תוקפני מאוד אך גם בצבעים הזוהרים ביותר. הקבוצה השניה והפחות צבעונית היא האוטקה שכוללת דגים ששוחים במים הפתוחים. קבוצה זו כוללת את האלונקרות הצבעוניות, את ציקליד השחמט (פוסורוכרומיס) שמסנן מצע בדיוק כמו גאופגוסים, ואת נושך העיניים הטורף שניחן בצבעי הסוואה הגורמים לו להיראות כמו סלע.

שכניהם הפחות נפוצים אך ההרבה יותר נחשקים הם הציקלידים מאגם טנגניקה. חלקם, כמו הלמפרולוגוסים והג'ולידוכרומיסים, הם דגים דיי קטנים אך תוקפניים יחסית שיבלו את רוב זמנם בצמידות למערות ולסלעים. חלק מהם אף קיבלו את השם שוכני קונכיות כיוון שמשתמשים בקונכיות של חלזונות גדולים בתור בית. הציפריכרומיסים לעומתם, ניחנים גם הם בגודל סופי קטן יחסית אך במזג הרבה יותר רגוע ולרוב שוחים בלהקות במרכז האקווריום. אך הדיירים הכי מעניינים של אגם ויקטוריה הם הפרונטוזות הגדולות והמלכותיות שרבים משווים לדיסקוסים. דגים גדולים אלו משתלבים מצויין בחברת בני מינם ודגים בגודל דומה, אך לעיתים הופכים לתוקפנים.

לעומת קרוביהם המזרחיים, הציקלידים מהקונגו התפרסמו בתור דגי להקה צבעוניים ומעניינים וגודלם הסופי הצנוע לרוב גורם לשיוכם לקבוצת הציקלידים הננסיים. ושלא כמו קרוביהם מהאגמים הגדולים, דיירי יערות הגשם הללו כמו הקריבנסיס והציקליד פרפר האפריקאי ישתלבו יותר באקווריומי צמחייה עם מים רכים או אקווריומי קהילה עם טטרות מאשר באקווריום מלא בסלעים. הם גם ישתלבו ביטב עם האפיסטוגרמות, הרמירז והאלטישפינוזה הדרום אמריקאיים, שניחנים גם הם בגודל קטן ומזג רגוע. קיימים עוד שלל זני ציקלידים שונים כמו המדגסקריים האקזוטיים, ציקליד התכשיט המרהיב, הטילפיות הגדולות ואפילו המושטים שניתן למצוא בארץ.

 IMG_7146_S_20200126104040.562.jpg

קשתות, נוצות, פילים וצלופחים קוצניים

קיימים לא מעט סוגים נוספים של דגים שלא שייכים למשפחות הגדולות ולכן קשה למיין אותם. אחד מהסוגים הללו הוא הקשתות, אשר לרוב ניחנות בראש מוארך ובצבעים זוהרים. הן מגיעות מאוסטרליה, דרום אסיה ומדגסקר ולרוב ניחנות בגודל של 6-15 ס"מ ובמזג רגוע. הן מבלות את רוב זמנן בשחייה בלהקות במרכז האקווריום ויעריכו צמחייה שתשמש להם בתור מסתור ותיתן להן להרגיש יותר בנוח. סוג דגים קרוב-רחוק לקשתות הוא הארצ'רים, אשר התפרסמו ביכולתם ליירט חרקים שנמצאים מעל למים עם סילונים מכוונים ומדוייקים. גודלם נע בין 15-25 ס"מ ורובם מעדיף לחיות בקבוצות מה שדורש אקווריום מרווח.

סוג דגים אחר עם מעט נציגים באקווריום מים מתוקים אך אלפי זנים במים מלוחים הוא הגובים. רוב זני הגובים הם שוכני קרקעית עם גוף מוארך וראש גדול, אך דווקא במים מתוקים ניתן למצוא גם זנים ששוחים במרכז עמוד המים. חלקם מגיע לסנטימטרים בודדים בזמן שאחרים מגיעים ל20 ס"מ ויותר, וגם מזגם נע משקט ורגוע ועד לתוקפני עם נטייה לאכול דגים אחרים. חשוב לחקור היטב את הדרישות של הגובי ששמתם עליו עין, לא רק בגלל השוני הרב בגדלים ובהתנהגות אלא גם בגלל דרישותיהם המגוונות מבחינת תנאי המים.

עוד סוג דגים שמוכר יותר בתור דגי מים מלוחים הוא דגי הקיפוד או האבו-נפחות. דגים אלו ניחנים ביכולת לנפח את גופם כאשר הם חשים בסכנה מה שמונע מטורפים לבלוע אותם, ולחלקם יש גם קוצים על פני גופם בתור שכבת הגנה נוספת. לכל הזנים מסוג זה מקור חד בו הם משתמשים לפיצוח קונכיות של חלזונות, סרטנים וחסרי חוליות אחרים. גודלם נע מסנטימטרים בודדים ליותר מ50 ס"מ, ורובם יתקפו דגים אחרים לכן חשוב לבחור בקפידה רבה את שאר דיירי האקווריום.

בזמן שלאבו-נפחות יכולת לנפח את גופן, לדגים אחרים יש יכולת להפיק חשמל. סוג אחד של דגים מפיקי חשמל הוא דגי הפיל שניחנים באיברים מפיקי חשמל ובשפה תחתונה המשמשת בתור אנטנה שאיתה הם מוצאים את מזונם. דגים שקטים אלו מגיעים לגודל סביר של כ20 ס"מ אך דורשים תנאי מים טובים מהרגיל ולא יתאימו למתחילים. דגי הנוצה, יהיו לרוב יותר סתגלנים מבחינת תנאי המים אך חלק מהזנים הם טורפים שיבלעו דגים קטנים. דגים אלו, שמכונים לעיתים גם דגי סכין, לרוב ניחנים המזג רגוע ויהיו פעילים בעיקר בלילה כך שניתן לשלבם עם כל דג שלא ייכנס לפיהם למעט בני מינם. הזן הכי מפורסם של דגי הנוצה הוא הצלופח החשמלי, אשר גידולו באקווריום לא מומלץ בכלל עקב יכולתו לחשמל את המגדל. וככלל אצבע, לא מומלץ לשלב יותר מדג חשמלי אחד באותו אקווריום כיוון שהאותות שהם מפיקים יגרמו להם לתקוף זה את זה.

ניתן לפגוש בין דגי האקווריום גם מספר סוגים של צלופחים. לעיתים רחוקות תמצאו בו מורנה למים מתוקים, אך כמו מקבילתה במים מלוחים מדובר בדג טורף ורגיש שלא קל להחזיק בשבי. סוג יותר קל לגידול והרבה יותר ייחודי הוא הצלופחים הקוצניים. חלקם, כמו הצלופח הטווסי, מגיעים לפחות מ20 ס"מ וישתלבו מצויין באקווריום קהילה. אחרים, כמו צלופח הטרקטור וצלופח האש היפהיפה יכולים להגיע למטר אורך ויזדקקו לאקווריומים ענקיים. לרוב צלופחים קוצניים מתקשים להיסתדר עם בני מינם אך לא יתקפו דגים אחרים אלא אם כן הם קטנים מספיק בכדי לבלוע.

 IMG_7229_S_20200126104426.156.jpg

דגי ריאה, רבי סנפיר וטריגונים – הדינוזאורים

חלק מהזנים שבהם ניתן להיתקל באקווריום הביתי התפתחו לפני מיליוני שנים. דוגמא אחת לדגים אלו היא דגי הסכין אשר לעיתים חולקים את שמם עם דגי הנוצה אך שייכים למשפחת דגים עתיקה שנקראת גרמי לשון. כמו שאר הזנים במשפחה זו מדובר בדגים טורפים שגודלם נע בין 30 ס"מ ליותר ממטר ולכן הם יזדקקו לאקווריום גדול במיוחד. עוד סוג של גרמי לשון שפופולארי מאוד בקרב בעלי אקווריומים ענקיים הוא הארואנות, אשר גודלן נע בין כ60 ס"מ אצל הארואנה האסיאטית שנמנית בין דגי האקווריום היקרים בעולם לבין מטר ואף יותר בארואנה הכסופה והארואנה השחורה שמקורן באמזונס. הנציג הכי קטן במשפחה זו הוא דג הפרפר האפריקאי שגודלו המירבי הוא כ10 ס"מ ושמזגו השקט מאפשר לשלבו עם דגים שקטים אחרים בגודלו.    

קרובי משפחה רחוקים של גרמי הלשון הם רבי הסנפיר. דגים אפריקאיים אלו שגודלם נע בין 20 ל60 ס"מ הם בין הדגים הסתגלנים בעולם עקב יכולתם לנשום אויר ואף לצאת מהמים ולהזדחל על היבשה אם מקווה המים שלהם התייבש. בדיוק כמו קרוביהם גם דגי הרב סנפיר ודג החבל (דג נחש), שמתייחד במבנה גוף מוארך יותר, הם טורפים אשר יבלעו כל דג שקטן מספיק בכדי להיכנס לפיהם. למרות זאת, ניתן לשלבם בביטחון עם דגים גדולים יותר כיוון שלא מדובר בדגים תוקפניים. עוד סוג של דגים שמתייחד ביכולתו לנשום אויר הוא דגי הריאה, שמהווים חוליה מקשרת בין דגים לדו חיים. דגים אלו, בדיוק כמו הרבי סנפיר, הם טורפים סתגלנים שקל יחסית לגדל, אך גודלם הסופי שנע בין 60 ס"מ ליותר ממטר ביחד עם מזגם התוקפני הופכים אותם לדגים לאספנים עם אקווריומים גדולים.

למרות שלא קיימים כרישים אמיתיים שניתן לגדל באקווריום מים מתוקים ביתי, קיימים לא מעט סוגי טריגונים שמהווים את שיא שאיפותיהם של שלל מגדלים. מדובר בדגים גדולים וטורפים שמסוגלים להגיע לקוטר של בין 45 ס"מ ליותר ממטר, והם דורשים תנאי מים מצויינים ביחד עם אקווריומים מרווחים במיוחד עם שטח קרקעית גדול. ולמרות דרישותיהן הגבוהות, מגדלים מסורים כבר הצליחו להרבות את הדגים המרהיבים הללו בשבי.