דגי קרב הינם מהדגים החזקים ביותר שניתן לגדל באקווריום הביתי!
הבדיחה העתיקה אומרת שזהו דג שישרוד גם באסלה... דגים אלו שמגיעים אלינו מאסיה הם יפייפים בעלי המון סגנונות וצבעים. מקור השם דג קרב הוא תוקפנות הזכרים - שני זכרים שישימו אותם באותו אקווריום יילחמו עד מוות של אחד מהם! גם שילוב של זכר ונקבה בעייתי, שכן הוא יתקוף אותה ועלול להרוג אותה מרוב חיזורים. נקבות יכולות לחיות יחד ללא בעיה. מומלץ לקרוא: גידול דגי קרב באקווריום.
מדובר בדג ממשפחת האוספרונמיים – Osphronemidae, הכוללת את מרבית הגורמים, את המקרופודים ואת דגי הקרב. בעבר דגים ממשפחה זו נכללו במשפחת האנאבאסיים (Anabantidae) שכללה את כל הדגים בעלי זימי מבוך המאפשרים להם לנשום אויר במקום להסתמך על החמצן המומס במים, אך לאחרונה היא שודרגה לתת סדרה של הדקראים והדגים בה פוצלו ל3 משפחות נפרדות.
דג זה שייך לסוג בטה - Betta, משמם הסיאמי יקאן בטא, שהדגים בו קיבלו את השם העממי דגי קרב עקב שימוש בזכרים בקרבות דגים באזור תפוצתם. דגים מסוג זה נבדלים מקרובי משפחתם בגוף עגלגל דמוי סיגר ובלסת תחתונה רחבה ובולטת. סוג זה כולל יותר מ 70 זנים מה שהופך אותו לסוג הגדול במשפחת האוספרונמיים, אך רק דג הקרב נפוץ כיום באקווריומים הביתיים.
דג הקרב, הידוע גם בשם פלקאד (דג נושך בתאי), מצוי בטבע בנחלים, אגמים, ביצות ואף שלוליות באגן המקונג בתאילנד, קמבודיה, לאוס ווייטנאם. בטבע הוא ניזון בעיקר מחרקים ופלנקטון. דג הקרב הוא הדג השלישי שהחלו לגדל בתור דג נוי (אחרי דג הזהב והמקרופוד), ומצוי באקווריומים הביתיים כבר יותר מ100 שנה.
במהלך השנים פותחו זנים מבויתים שונים אשר החליפוי את הדג הטבעי באקווריום הביתי. זנים אלו לרוב מפגינים סנפירים ארוכים וצבעים עזים בהרבה מדגי הקרב הטבעיים, והתנהגות שונה מזו של דגי הקרב בטבע. צרו קשר למידע נוסף.