הידעתם שצבע החצץ באקווריום משפיע על צבע הדגים?
מעטים מאיתנו נותנים חשיבות לאדמה שמתחת לרגלינו, וגם באקווריום החצץ שבקרקעית לרוב נראה לנו כלא יותר מאביזר לנוי שאין לו הרבה משמעות. אך לאותו חצץ לאקווריום שלל תפקידים משמעותיים ביותר שמשפיעים על כל דיירי האקווריום. הדוגמא הכי פשוטה לכך היא שגוון החצץ משנה את צבעיהם של רוב סוגי הדגים, אשר יהיו בהירים בהרבה על חול צהוב מאשר על מצע צמחיה שחור. לא מדובר באשליה אופטית אלא בשינוי פיזי אמיתי, כיוון שרוב סוגי הדגים יכולים לשנות את צבעיהם מקצה לקצה בדומה לזיקיות. אך השפעתו של החצץ על האקווריום ודייריו לא נגמרת שם.
איזה חצץ לשים באקווריום?
אחד המדדים החשובים ביותר למיון סוגי החצץ הוא גודל הגרגירים, אשר יכול לנוע בין חלוקי נחל דיי גדולים לחול דק המזכיר אבקה. הסוגים הגסים יותר שימושיים מאוד באקווריומים עם דגים גדולים שאוהבים לחפור, והסוגים הדקים יותר לדגים אשר אוהבים להתחפר מתחת לחול כדי לתפוס מחסה. לגודל הגרגרים יש גם השלכות משמעותיות על היכולת של צמחים להשתרש בהם, כיוון שאם המצע גס או דק מדי זה יפגע בהתפתחות השורשים. וחשוב מכל, מצע גס יותר יתפוס תחתיו יותר לכלוך כיוון שהמרווחים ביו הגרגירים שלו גדולים יותר, ומצע חולי חובה לשים בשכבות דקות יותר אחרת יתחיל בו ריקבון בגלל חוסר זרימה.
גם להרכב החצץ יש השלכות מרחיקות לכת על האקווריום ודייריו. באקווריומים עם דגים מיערות הגשם נדרשים מים חומציים, וחצץ סידני באקווריום שכזה יתמוסס למים וישנה את הרכבם הכימי. לחילופין, מצע צמחיה לרוב מכיל כבול אשר משחרר חומצות למים, ואם ננסה להשתמש בו במים מלוחים הוא יכול להמיס את שלדיהם של האלמוגים ובכך לגרום למותם. קיימים גם סוגי מצע (כמו קוורץ) שאין להם השפעה על ההרכב הכימי של המים, ואלו יכולים לשמש כמצע לכל אקווריום כל עוד גודל הגרגרים הולם עבור הדיירים.
אז למה לא להשתמש בחצץ קוורץ בכל האקווריומים וזהו?
על פניו זה נשמע כמו הפתרון המושלם, אך לסוגי מצע אחרים יש יתרונות חשובים שלא כדאי לוותר עליהם. אם מדובר באקווריום מים מלוחים לדוגמא, סוג החצץ המועדף מורכב משלדי אלמוגים. שלדי אלמוגים מכילים מינרלים חיוניים שעוזרים ליציבות של כימיית המים, ומשחררים סידן ומגנזיום אשר חיוניים לבריאותם של בעלי החיים הימיים. בדומה לחצץ קוורץ, אותם שלדי אלמוגים נגרסים לגדלים שונים מה שמאפשר לבחור את גודל החצץ הכי הולם לכל אקווריום. חצץ זה מוצא גם שימוש נרחב באקווריומים לציקלידים אפריקאיים, כיוון שגם הם באים מסביבה עשירה במינרלים.
כשמדובר בצמחי מים באקווריום לעומת זאת, מצע סידני יסתום את שורשיהם ולכן לא יהיה הולם עבור רוב הזנים. רוב זני הצמחים יסתדרו עם מצע קוורץ רגיל, אך תוספת של דשן נוזלי או דשן מוצק תת קרקעי לאותו מצע בזמן הקמת האקווריום תשפר מאוד את גדילתם. לזנים יותר רגישים לעומת זאת, מומלץ מאוד להוסיף מצע מיוחד לצמחיה על בסיס כבול. למצע מסוג זה יש יכולת לספוג דשנים ולשחררם בהדרגתיות לשורשי הצמח, ובנוסף הוא הופך את המים למעט חומציים מה שמשפר את בריאותם של צמחים מיערות הגשם. גם דגים אשר באים מאזורים אלו יעדיפו מצע על בסיס כבול, וחלקם אף דורש תנאים חומציים יציבים בכדי לשגשג באקווריום הביתי.
כמה חצץ לשים באקווריום?
עכשיו כשעברנו על סוגי המצע והשפעותיו, ראוי יהיה להתמקד בתחזוקתו. לעזרתכם יצרנו מחשבון לחישוב כמות החצץ באקווריום על פי מידות (אורך ורוחב) וגובה המים.
כאמור, מצע עבה דהיינו כמות מוגזמת של חצץ באקווריום, יכולה לגרום לבעיות בגלל שיתפוס לכלוך או ימנע זרימת מים, אך במקרים מסויימים היא תהיה בגדר חובה. אחד מהמקרים הללו הוא אקווריומי צמחיה עם צמחים עבי שורש שזקוקים למינימום 7 ס"מ של מצע בכדי לגדול כראוי. במקרים אלו ובאקווריומי צמחיה באופן כללי המצע לרוב לא דורש תחזוקה שותפת כיוון ששורשי הצמחים ובעלי חיים כמו חלזונות ישמרו על ניקיונו.
מצב אחר בו נדרשת שכבה עבה יחסית של מצע הוא אם קיימים באקווריום דגים מתחפרים. במקרים כאלה ובאקווריומים שלא מכילים צמחים, יהיה צורך לשאוב רפש מהמצע לפחות פעם בשבועיים בכדי לשמור על ניקיונו. לשם כך הומצא מכשיר שנקרא "שואב רפש", והוא המקביל המימי לשואבי האבק הביתיים. למרות שפעולת שאיבת הרפש אינה קלה או מהנה במיוחד, היא חיונית לתחזוקתו של האקווריום ומשתלבת עם החלפות המים מה שמקל על התחזוקה השבועית.
אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבל ייעוץ מקצועי ומעמיק בכל הנוגע לסוג וכמות החצץ הכי טובים עבור האקווריום שלכם.