הקטן והנדיר שבדיסקוסים, אך גם ההססן ביותר והקשה ביותר לגידול.
דג דיסקוס הקל מאכלס בטבע נחלים ואגמים בעלי מים שחורים (דומים לתה) אשר כוללים רק צמחים צפים או שיחים שהוצפו. תפוצתו היא באגן האמזונס בריו נהמונדה, ריו נגרו וריו אבאקאקסיס בברזיל. תזונתו מורכבת בעיקר מרפש, זרעים, אצות וחסרי חוליות קטנים. הדיסקוס הקל לרוב מפגין מזג רגוע והססן, ומשתלב בעיקר עם דגים שקטים וקטנים או בגודל דומה. למרות שמדובר בדג חששן ניתן לנסות לשלב אותו באקווריום קהילה, כל עוד הדיירים בו לא פעילים או תוקפניים מדי. הוא הרגיש מבין הדיסקוסים לתנאי המים כיוון שבטבע מצוי רק במים חומציים מאוד.
זנים ביתיים שמקורם בדיסקוס הקל לרוב קלים לזיהוי בעזרת הפס השחור הבולט במרכז גופם, אם כי הוא דהוי בהכלאות מסויימות.
הדיסקוסים שמגדלים באקווריום הביתי הם לרוב הכלאות או לפחות עברו ריבוי סלקטיבי (אלא אם כן אלו דגים שנתפסו בטבע), ומקורם הוא לרוב "הדיסקוס הכחול" ו"הדיסקוס הירוק", אך קיימות גם הכלאות עם דיסקוס הקל אותן ניתן לזהות לפי הפס המרכזי העבה שמאפיין את המין. רוב הדיסקוסים שמקורם בחוות גידול יעדיפו את תנאי הגידול של דיסקוס המקור.
איך מטפלים בו?
- ציקליד זה רגיש במיוחד לתנאי המים לכן מומלץ רק למגדלים מנוסים.
- הבעיה העיקרית תהיה נטייתו הטבעית להססנות שתמנע את שילובו עם דגים פעילים במיוחד או תוקפניים.
- מקומות מסתור בצורת גזעים סבוכים או צמחיה עבותה יעזרו לו להתאקלם מהר יותר לאקווריום.
עם מי ניתן לשלב?
- לרוב לא יפגע בדגים שקטים, אך דגים תוקפניים יותר יכולים לפגוע בו.
- ניתן לשלב עם ציקלידים שקטים אחרים, ומומלץ מאוד לגדל בלהקות של לפחות 8 פריטים.
- לרוב לא יפגע בשרימפסים וחסרי חוליות קטנים אחרים.