דג ציקליד אוכל אצות זה תוקפני מאוד ורגיש לתנאי מים בלתי הולמים, ולכן מומלץ למגדלים מנוסים בלבד.
דג ציקליד הדובואסי (לרוב מבוטא דובויסי) יעדיף את חברת בני מינו באקווריום, אך באותה העת נוטה להפגין כלפיהם תוקפנות. מומלץ לשכנו בקבוצות של זכר אחד עם 4-5 נקבות בכדי לפזר תוקפנות. יש להכניס את כל הקבוצה לאקווריום באותה העת כיוון שדגים חדשים יותקפו. כמו כן הוא יכול להפגין תוקפנות כלפי דגים אחרים שנכנסים לטריטוריה שלו, לכן מומלץ לשכן ציקלידים מסוג זה באקווריום מרווח. צבעי הבוגרים משתנים בהתאם לאזור מוצאם.
דג זה שייך לסוג טרופאוס - Tropheus, שבדומה לדגי המבונה של אגם מלאווי ניזונים מהאצות שגדלות בחופים הסלעיים של אגם טנגניקה, אך לעומת דגי המבונה דגים מסוג זה לרוב רגישים מאוד לתנאי המים ולתזונתם ומומלצים למגדלים מנוסים בלבד. דגים מסוג זה לרוב חיים בקבוצות בקרבת סלעים, והזכרים יוצרים טריטוריות עליהן שומרים מפני מתחרים. הנקבות דוגרות על הביצים בפיהן והצעירים ניחנים בצבע שונה מהבוגרים.
איך מטפלים בו?
- ציקליד זה רגיש לתנאי המים לכן יש להכניסו רק לאקווריום מבוסס.
- הבעיה העיקרית תהיה נטייתו הטבעית לתוקפנות שתמנע מלשלב אותו עם דגים עדינים ובאקווריומים קטנים.
- מסלעה עם מגוון מקומות מסתור תעזור לו להתאקלם מהר יותר. כמו כן ידרוש שילוב של מזון צמחי בתזונתו אחרת בריאותו תיפגע.
עם מי ניתן לשלב?
- יכול לפגוע בדגים שקטים, ודגים תוקפניים יותר יכולים לפגוע בו.
- ניתן לשלב עם ציקלידים בעלי מזג דומה, וניתן לגדל בקבוצות של זכר אחד עם מספר נקבות אם מכניסים את כל הפריטים באותה העת.
- מסוגל לפגוע בשרימפסים וחסרי חוליות קטנים אחרים. לעיתים יכול לאכול זני צמחים "רכים".
מומלץ לקרוא: ציקלידים למתחילים