במאמר זה נסקור את המחלות הכי נפוצות לדגי אקווריום, מהם הגורמים להן ואת דרכי הטיפול הכי יעילות עבורם.
כמו כל יצור חי אחר, לפעמים בריאותם של דגים כושלת בעקבות פציעה, סטרס, תזונה לקויה, גיל מבוגר ועוד. כתוצאה מכך יכולות להתפתח אצלם מחלות שונות הדורשות טיפול אחרת יסתיימו במותם.
מחלות דגים נפוצות
זיהומים בקטריאליים
באוויר, קשה יחסית לחיידק להדביק בעלי חיים או בני אדם אך מים הם חומר דחוס בהרבה שיכול להכיל מיליוני חיידקים לכל ס"מ רבוע. כאשר המים מכילים הרבה פסולת אורגנית כמו במקרה של פילטרציה לא יעילה או אקווריום מוזנח, כמות החיידקים במים יכולה לעבור את הרף איתו מסוגלת להתמודד המערכת החיסונית של הדג. מעבר לכך, דג שנפצע וששכבת הריר שמגנה עליו כמו עור נפגמה יהיה חשוף בהרבה להידבקות בחיידקים וזאת הסיבה שרואים מחלות כאלה בעיקר בדגים חדשים.
הזיהומים הבקטריאליים הכי נפוצים הם פונגוס הפה, ריקבון סנפירים ומימית, ולרוב נדרש טיפול באנטיביוטיקה כדי שהדג יבריא. חשוב לדעת שטיפול באנטיביוטיקה יכול לפגוע בפילטרציה ביולוגית.
טפילים מיקרוסקופיים
חוץ מחיידקים, המים יכולים להכיל לא מעט טפילים מיקרוסקופיים אחרים וביניהם פונגוסים (פטריות טפיליות), פרוטוזואה (נקודות לבנות), אודיניום (אצה טפילית) ורבים אחרים. לעומת רוב המחלות, כשמדובר בטפילים המיקרוסקופיים הטיפול בהם תלוי ישירות בסוג הטפיל ונדרש אבחון מדויק של סוג המחלה אחרת הטיפול ייכשל. מעבר לכך, הטיפול לרוב כולל שימוש בתרופות לדגים כימיקלים רעילים כמו קופר, מלכיט גרין או פורמלין, ומומלץ מאוד אם אפשר לבצע אותו באקווריום טיפולי נפרד.
טפילים גדולים
למעט מחלות שנגרמות מחיידקים ויצורים מיקרוסקופיים אחרים, קיימות גם שלל מחלות שנגרמות מיצורים גדולים בהרבה כמו סרטנים, כנימות ותולעים טפיליות. לרוב מחלקים אותם לפי האזורים הנגועים כיוון שרובם המוחלט תוקף את הזימים, העור או את מערכת העיכול של הדג. כמו במקרה של הטפילים המיקרוסקופיים, לרוב הטיפול בטפילי עור וזימים כולל שימוש בכימיקלים רעילים ומומלץ לעשות אותו באקווריום נפרד.
כשמדובר בטפילים במערכת העיכול, אשר לעיתים קרובות גורמים לצואה חוטית בצבע לבן, ניתן לוותר על ערבוב כימיקלים רעילים במי האקווריום ובמקרים רבים מדובר בצעד חסר תועלת שלא ירפא את המחלה. במקום זאת, ערבוב התרופה במזון לרוב מהווה טיפול יעיל וממוקד בטפיל אך לעיתים טיפול זה כושל כיוון שהדג מסרב לאכול.
מחלות דגי מים מתוקים מול מחלות דגי מים מלוחים
למרות שמחלות רבות של דגי מים מתוקים נראות זהות לאלו של דגי מים מלוחים, קיימים הבדלים משמעותיים בין סוגי המחלות, רמת הסכנה שהן מייצגות ואפילו דרכי הטיפול בהן. לדוגמא, מחלת הנקודות הלבנות במים מתוקים היא לא מחלה מסוכנת במיוחד שלרוב מופיעה בעקבות סטרס ועוברת כאשר הדג מסתגל לסביבתו החדשה. מקבילתה במים מלוחים לעומת זאת, ניחנת באותם תסמינים אך מופיעה לא בגלל סטרס אלא בגלל טפיל מסוכן שלרוב גורם למותם של הדגים.
הבדל אחר בין מים מלוחים למים מתוקים הוא היעדר של זיהומים פטרייתיים, כיוון שאלו דורשים סביבה של מים מתוקים בכדי לשרוד. לעיתים אף מבצעים טיפול בטפילים וזיהומים חיצוניים על ידי טבילה קצרה של דגי מים מלוחים במים מתוקים, כיוון שזו גורמת לרבים מהם להתנתק מגוף הדג ולמות. אך שלא כמו רוב דגי המים המתוקים, חלק גדול מדגי המים המלוחים רגישים מאוד לטיפולים תרופתיים שגרתיים וקשה מאוד לטפל במחלותיהם. וזה מוביל אותנו לנושא הבא – קרנטינה.
קרנטינה לדגים - מיכל בידוד
אם מחלה או טפיל נכנסו לאקווריום, קשה מאוד לטפל בהם בשלב הזה ובמקרה של מחלות חשוכות מרפא כמו מחלת הניאון מדובר במשימה בלתי אפשרית. ולמרות שלעיתים אפשר לראות מחלה או פצעים על הדג עוד בחנות, ברובם המוחלט של המקרים לוקח שבועות ואפילו חודשים עד שיופיעו התסמינים הראשונים ולכן לא ניתן לדעת מראש אם הדג בריא.
במקום לשחק ברולטה רוסית עם כל הדגים באקווריום, מומלץ מאוד להקים אקווריום קטן נפרד בו ניתן יהיה לבודד דג חדש ולבצע טיפולים במחלותיו במקרה הצורך. אקווריום שכזה נקרא קרנטינה, או בעברית מיכל בידוד, ומדובר בכלי שיכול לחסוך המון זמן, כסף ועוגמת נפש. מעבר לכך, אם אכן הדג חולה ומופיעים לו תסמינים כאשר הוא בקרנטינה, אפשר לתת לו תרופות באופן חופשי בלי לפחד שאלו יהרגו דגים אחרים, צמחים או חסרי חוליות או יפגמו בפילטרציה הביולוגית.
אנטי-סטרס ועלי שקד הודי
מעבר לקרנטינה ותרופות קיימות עוד שתי שיטות מעניינות לטיפול ומניעה של מחלות. השיטה הראשונה היא חומר כימי שנקרא אנטי סטרס, שתפקידו לתקן את השכבה הרירית של הדג ולמנוע זיהומים. מדובר בחומר יעיל מאוד לטיפול מונע כאשר מעבירים דגים ממקום למקום או קונים דגים חדשים. אך אם הדג כבר נדבק במחלה או שמדובר בטפיל, האנטי סטרס הופך לחסר תועלת.
שיטת טיפול נוספת שהפכה לפופולארית מאוד בשנים האחרונות היא הוספת עלי שקד הודי לאקווריום. מדובר בעלים גדולים של עץ אסיאתי שמשחררים חומר דמוי תה למים. למרות שתחילה זה אלול להישמע כמו רפואה אלטרנטיבית בבני אדם, שיעילותה לעיתים קרובות מוטלת בספק, האמת היא שהחומרים הפעילים באותו "תה" באמת קוטלים מחלות רבות במיוחד מהסוג הבקטריאלי.
מעבר לכך, העלים ההלו לרוב מועילים לדגים שבאים מג'ונגלים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה עם מעט מאוד מינרלים והרבה מאוד עלים אחרים עם חומרים אנטי-בקטריאליים. זאת הסיבה האמיתית ליעילותם – דגים מאזורים אלו ניחנים במערכת חיסונית חלשה יותר בגלל שהצמחייה שנופלת למים מגנה עליהם מפני מחלות, והוספת צמחייה דומה למי האקווריום משחזרת את האפקט.
לא כל מחלת דגים היא זיהום או טפיל
אם הדג מראה סימני מחלה כמו צבעים דהויים או בטן נפוחה, זה לא תמיד נובע מזיהום. אם הסנפירים של הדג קרועים והוא מתחבא בפינה עם צבעים דהויים, זה לעיתים מצביע על זיהום או מחלה אך לרוב מדובר בתקיפה של דגים אחרים והוא מנסה להתחבא מהם. סיבה אחרת שיכולה לגרום לדג להתחבא בפינה היא עיצוב אקווריום שלא מתאים לו כמו במקרה של אקווריום ריק או תאורה חזקה ומחסור במקומות מחבוא.
גם כשמדובר בתסמינים הרבה יותר בולטים כמו בטן נפוחה לעיתים לא מדובר במחלה אלא בבעיה בתנאי המים או אפילו במזון. בסוגים רבים של ציקלידים, נפיחות היא בעצם תוצאה של מזון בשרי כאשר הציקליד עצמו אוכל בטבע רק אצות וצמחים. המחסור בסיבים התזונתיים גורם לבעיה במערכת העיכול שלהם וכתוצאה לבטן הנפוחה. המצב ההפוך קורה כאשר נותנים מזון צמחי לדגים טורפים שאינם מסוגלים לעכל אותו.
דוגמא אחרת לבעיה שלא נובעת תמיד נובעת ממחלה או אפילו מתקיפה היא פצעים על גופו של הדג. לעיתים קרובות, פצעים הם תוצאה של דקורציה חדה באקווריום שהדג נשרט ממנה כאשר הוא שוחה. במקרה של דגי קרקעית כמו קורידורסים, השפם ואפילו הפה שלהם יכולים להישחק בגלל מצע שמורכב מגרגירים חדים. ומחלת החור בראש אשר גורמת לעור על ראשו של הדג להתקלף נובעת ברוב המקרים ממדיה כמו פחם פעיל שמוציאה אבק למים ואותו אבק פוגע בעור של הדגים.
לסיכום
בדיוק כמו בני אדם, דגים זקוקים לעיתים לטיפול רפואי. ובדיוק כמו בבני אדם, שמירה על הבריאות עדיפה מטיפול במחלה ואבחון נכון של אותה מחלה הכרחי לטיפול יעיל. כלים כמו קרנטינה, אנטי-סטרס ועלי שקד הודיים יכולים להקטין משמעותית את הסיכוי לבעיות, והקפדה על תזונה נכונה, סביבה הולמת ואיכות מים תקינה ימנעו אותן כליל. מוזמנים להתייעץ איתנו כאן בנטפיש.